מגאולה הראשונה לגאולה האחרונה / הרב יוסי טוויל ראש ישיבת בני עקיבא מירון

אנו נמצאים במהלך חודשי הגאולה וזו הזדמנות לעיין בגאולתנו הראשונה.  'החודש הזה לכם הוא ראש חודשים ...'.ישראל מצטווים סמוך ליציאתם ממצרים , למנות חודשים במערכת שונה ונפרדת מהמניין 'הרגיל' –'שישראל מונין ללבנה, ואומות העולם לחמה'. מדוע יש צורך בכך, מה 'הדחיפות' לצוות על כך, רגע לפני היציאה ממצרים? 
ללבנה, יש שני מאפיינים ייחודיים : א.אין לה אור משל עצמה והיא יונקת את אורה ממקור א חר.  ב.היא מתחדשת ומתגדלת בכל חודש. 
דווקא עתה, כשעם ישראל מתחיל את המסע ממצרים - לקבל תורה ולקיימה בארץ ישראל, עליו לשנן  ולהפנים כי אין לו אור משל עצמו. אנו יונקים את האור שלנו מהופעת האלוקים דרך נשמתנו. אנו 'שליחים' שמשימתם לגרום להופעת האלוקים בכל חלקי המציאות. והיות שזו משימתנו וזו שליחותינו אנו מחויבים להתחדש ולצמוח כל הזמן. המשימות שלפנינו והאתגרים שהמציאות מציבה בפנינו הם 
קריאות כיוון להתחדשות ולהתרעננות. 
בחודש אייר מתעצמת ההתקדמות של בני ישראל בדרכם להר סיני ולארץ ישראל, בדרך אל עצמם. דומה ,שדברים אלו יפים גם לעשייה הנרחבת שלנו בתנועת אל עמי-אל עצמי . אנו רואים את שליחותנו בהבאת דבר ה' למאות אלפי בני נוער ובוגרים , כדי לחזק את תחושת השליחות המוטלת על כל יהודי ולהעצים את תחושת הרעננות והצורך בהתחדשות יהודית שתצעיד את עמנו מעלה מעלה 
להגשמת החזון והייעודים אותם עלינו לממש. 
אנו תפילה שהעשייה שלנו תמשיך להתגבר ותתרום למימוש החזון והייעוד של עמנו, ואורו של חודש אייר יאיר לכולנו , וכשם שזכינו לראות את יד ה ' המאירה עלי נו ב-ה' באייר וב- כח' באייר נזכה ל:"אור חדש על ציון תאיר" במהרה.